היפוך קיבה נגרם מסיבות שונות וגורמים רבים עשויים להשפיע על היווצרות מצב מסוכן זה. בין היתר נמנים הגורמים הבאים:

מבנה גופני – בית חזה עמוק ושקוע הנפוץ בגזעים גדולים רבים.

מצב גופני – רזון או שנויים בחלל הבטן כמו לאחר המלטה למשל.

תנועה לאחר הארוחה – גלגול , ריצה , קפיצות וכו'

שינויי מזון – שנויי מזון חדים מדי גורמים לתסיסה וגז.

מזון בעל נעכלות נמוכה – מזונות מרוכזים יותר (רוב מזונות הסופר פרימיום) יסיעו במניעה , לדוגמא פרו פלאן.

נטילת תרופות שונות – אנטיביוטיקה , לדוגמא רגישות לפניצילינים הצרויות וחסימות ביציאה מהקיבה.

בליעת אויר מוגזמת – למשל התרגשות , אכילה מגובה , התנשפויות מוגזמות מסיבות שונות.

אכילת מאכלים הגורמים לתסיסה – בעיקר פחמימות כמו לחם ובצקים.

במהלך הטיפול בכלב אנו דואגים למספר עקרונות :

1. מניעת החמרת ההתנפחות אשר מסכנת את הכלב וביחוד את מערכת הלב והריאות.
2. מניעת האיסכמיה (אי אספקת דם) כתוצאה מסיבוב הקיבה.
3. ניתוח לתיקון הבעיה והחזרת הקיבה למקומה ותפירתה לדופן הבטן.
4. טיפול בשוק על ידי מתן נוזלים.
5. איזון רמת המלחים בדם וביחוד רמת האשלגן.
6. מניעת סיבוכים כגון DIC (כשל מערכת הקרישה)
7. טיפול בהפרעות בקצב הלב – לרוב רק ביום שלאחר הניתוח.
8. מניעת שיתוק של המעיים (ILEUS )
9. מניעת זיהומים משניים ופריטוניטיס (דלקת קרום הבטן).
10. חזרה הדרגתית איטית של תפקוד הקיבה והמעיים תוך שימוש מושכל בהזנה רפואית.

במהלך הטיפול הכלב עובר ניתוח אשר בו מוחזרת הקיבה למקומה הנורמלי . דופן הקיבה מחובר על ידי המנתח לדופן קיר הגוף באופן שמונע ברוב המקרים חזרה על התופעה בעתיד.

לאחר הניתוח הכלב רגיש למתיחה של הקיבה אשר עלולה להוביל לקריעת התפרים הפנימיים ואף לביקוע דופן הקיבה. לפיכך חשוב מאד למנוע מהכלב לאכול כמויות גדולות של מזון.
המזון הרפואי מיועד להעניק לקיבה ולמעיים החלמה מבוקרת ואיטית תוך הקלה על ספיגת חומרי המזון . המזון מתוכנן לספיגה קלה ומהירה ללא פעולת עיכול מאומצת.
את המנה היומית יש לתת במנות קטנות מחולקות ל3-4 ארוחות ביום.

אנו נוהגים לשלב עם הטיפול מתן כסוי אנטיביוטי רחב טווח על מנת למנוע אפשרות של זיהומים משניים.

תרופות סותרות חומציות כמו גסטרו וכד' מיועדות למנוע חומציות גבוהה בקיבה וקרעים בדופן הקיבה לאחר הניתוח.

פרוביוטיקה היא תערובת של מספר חיידקים ומיקרואורגניזמים חיים אשר תפקידם ליישב מחדש את המעיים באוכלוסיה טבעית חיובית ולהאיץ את קצב ההחלמה ולווסת את פעולת המערכת החיסונית של המעיים. השימוש בה חשוב במיוחד לאור הטיפול האנטיביוטי האגרסיבי.

לבסוף תנועה ופעילות. חשובה הולכה קבועה של הכלב לצורך שיפור תנועת המעיים והקיבה אך יש להקפיד לא לאמץ את הכלב ולא לשחררו חופשי לריצות. מסגרת פעילות מומלצת היא 15 דקות 3-5 פעמים ביום הליכה בקצב רגוע.

לאחר כ-10 ימים יוסרו התפרים של הניתוח.

לאחר מכן יש להקפיד על הזנה במזון איכותי מרוכז בכמויות קטנות.

הקפדה על ארוחות רק בשעות הערב המאוחרות לאחר סיום מסגרת הפעילות של הכלב (טיולים ריצות וכו').

הקפדה על כמות מתאימה של מים טריים במשך היום.

מתן המזון והמים על הקרקע ולא ממתקנים מוגבהים על מנת לצמצם בליעת אויר.

מהם הסימנים ?
– הכלב מנסה להקיא ללא הצלחה

– התנפחות של הבטן ושנוי פתאומי בנפח המותניים

– רביצה ונסיון להקיא

– חיורון או כיחלון של הריריות