דר' איל נחמיאס

ליידי היא כלבת רועה גרמני בת ארבע שנים שממש מפחדת מסופות רעמים.
הפחד הלך וגבר במשך הזמן. בתחילה היא פשוט רעדה כאשר נשמעו רעמים אך כיום היא מתחבאת בפינה חשוכה בארון או במקום מסתור בחדר האמבטיה. אם הבעלים אינם בבית התגובה אף חריפה יותר: הכלבה מנסה להימלט מהבית, חופרת בייאוש בדלת בחלון או ברצפה עד אשר כפות רגליה מדממות. הבעלים ניסו שימוש בתרופות הרגעה אך אלו משפיעות רק כאשר הכלבה מסוממת לגמרי כך שאינה מסוגלת לעמוד על רגליה. המצב הגיע לידי כך שהבעלים רצים הביתה בכל פעם שנדמה כי הנה עומד לרדת גשם ואולי יהיו רעמים שיגרמו לכלבה להרוס את הבית או לפגוע בעצמה.

פוביות אצל כלבים
פוביות הן תגובות פחד עזות שהן מחוץ לפרופורציה של האיום שכנגדיהן מתעוררות ,באזורים בהם קימות סופות רעמים רבות כלבים רבים חווים אפיזודות טראומטיות כל שנה. בד"כ אין עדות לגבי הגירוי שגרם להתפתחות הפוביה, יתכן וחלק מהבעיה נובע ממרכיבים תורשתיים וכלבים מסוימים נוטים יותר לפתח את הבעיה בגיל מסוים אך ברור כי ישנו איזה שהוא גירוי מיוחד הגורם להתעוררות הפחד ואותו לא תמיד אנו יודעים לגלות , ברם – למזלנו אין הדבר פוגע בסיכויים לטפל בבעיה בהצלחה.

שיטות מסוימות המשמשות לטיפול בפוביות אצל בני-אדם מתאימות לטיפול גם אצל כלבים.

שני כללים חשוב לזכור:
-תגובת הפחד של הכלב לגירוי פרופורציונאלית למידת היותו של הגירוי דומה לגירוי "ההוא" שעורר בו את הפחד בעבר.

-תגובת הפחד פרופורציונאלית לעוצמת הגירוי ובמקרה זה למידת הרעש של הרעם.

מטרת הטיפול בפחדים מסוג זה היא להביא את המטופל למצב בו הוא חווה את הגירוי או במקרה זה רעמים או מפץ זיקוקים מבלי שיגיב בפחד. רק בדרך של חשיפת החיה לגירוי המבהיל בצורה שלא יעורר תגובת פחד החיה תוכל "ללמוד" שהגירוי אינו בעצם מזיק.

דסנסיטיזציה

דרך אחת אפשרית היא לחשוף את החיה לגירוי מבלי לעורר פחד בעוצמה הולכת וגוברת אך בהדרגה למשך תקופה ארוכה. דסנסיטיזציה היא גירוי הניתן בעוצמה חלשה שאינה מעוררת בתחילה פחד ובהמשך מגבירים את העוצמה עד אשר הכלב מתמודד עם הגירוי בעוצמה הטבעית מבלי לפחד.

מכיוון שאי אפשר ל"הזמין" סופות רעמים בעוצמות שונות ניתן פשוט להקליט סופת רעמים ולהשמיעה בעוצמה הולכת וגוברת.
התניית-נגד
זוהי שיטה לשנוי התנהגותי שלרוב משולבת עם טיפול בדסנסיטיזציה מטרת שיטה זו היא לגרום לכלב לחוות תחושה שמנוגדת לתחושה שלוותה בעבר את הגירוי או במילים אחרות לתת לכלב גירוי נעים בזמן סופת רעמים ובכך לגרום לה תנית נגד.

טיפול בפוביות לרעש
יצוין בשלב זה כי הדבר אמור גם לרעשים אחרים מפחידים כמו פיצוצי הזיקוקים ביום העצמאות.
השיטות המוצגות כאן הן פשוטות וניתנות לביצוע אך חשוב להדגיש כי אם הביצוע גורם לכלב לפחד עוד יותר עדיף לוותר על כך על מנת לא להחמיר את הנזק.

הכנות לביצוע
יש להקליט סופת רעמים או למצוא משהו שישמע כמו רעם ולהשמיע לכלב את הגירוי בעוצמה המלאה על מנת לוודא שאכן הגירוי מתאים. על מנת ליצור תחושה יותר ממשית אפשר גם להחשיך את החדר ולהבהב באורות ממש כמו בסופת רעמים אמיתית. המשיכו בגירוי מס' דקות עד שתוכלו לומר בוודאות כי אכן " כאן כואב " והכלב מראה סימני חרדה כמו קצב נשימה מוגבר , הלחתה , הזלת ריר , "מבט מודאג" , אין צורך להביא את הכלב לחרדה מלאה אלא רק לוודא שאכן הנה זהו זה , להפסיק ולהרגיע את הכלב וללטפו.
כדאי להרגיל את הכלב למקום אהוב עליו כמו שטיח משלובו הוא מקבל צ'ופר על ביצוע פקודה פשוטה כמו שב – קום , או ארצה – שב , הפרס יכול להיות פירור ביסקוויט , כופתית בונזו או סתם פיסת נקניק קטנה החביב עליו.

את התרגול של הדסנסיטיזציה מומלץ לבצע על השטיח הזה שהוא מסמל עבור הכלב את " עיר המקלט " שלו.
הטיפול עצמו
כעת אתם מוכנים להתחיל בטיפול והכלב יושב על השטיח החביב עליו לפני הארוחה כך שהוא רעב למדי וכל פרס טעים יתקבל באהדה רבה. השמיעו את ההקלטה בקול חרישי כך שאפילו אתם בקושי תצליחו לשמוע אותה , זכרו כי כושר השמיעה של הכלבים מפותח בהרבה מזה שלנו.תנו לכלב פרס כל 10-15 שניות. כאשר ברור כי הכלב לא חש בגירוי ואינו שם לב לכך הגבירו מעט את העוצמה והמשיכו כך עוד 10-5 דקות עד ששוב תוודאו כי אכן הכלב אינו שם לב לגירוי , וחוזר חלילה.
אם גיליתם כי הכלב מראה איזשהו סימן של פחד כמו נשימה מוגברת המתינו מעט עד שהסימן יחלוף . אם הסימן חולף אז ניתן לתת לכלב פרס אך לא בזמן שהוא מראה את הפחד כי אז אולי יפרש זאת כפרס להתנהגותו המפוחדת .
תנו לכלב פרס רק כאשר הוא רגוע. אם הכלב מביט על הרמקול זוהי תגובה נורמאלית לגמרי וזוהי אינה אינדיקציה לפחד. אם הכלב לא מראה שום סימן שהוא עומד להירגע גם לאחר דקה או שתיים הנמיכו חזרה את הקול עד שהכלב יראה רגוע שוב והעניקו לו פרס.
יש להמתין לפחות חמש דקות לפני שנגביר את הקול שוב. לאחר שתרגלתם 20-30 דקות יש להוריד בהדרגה את הקול לאפס.
בצורה זו למעשה חיקינו מעין סופת רעמים קטנה.
מומלץ כי כל תרגול ימשך בין 30 ל-35 דקות, ניתן אף לתרגל יותר מפעם אחת ביום. ככל שתכיפות התרגול תגבר כך יעלה הסיכוי כי נצליח לסיים את הטיפול מהר יותר.

לאחר שהגעתם בהצלחה למצב בו הכלב לא מגיב לגירוי חזק שבתחילת הטיפול גרם לו לפחד , תוכלו לבצע את התרגול במקומות שונים בבית ולארק על השטיח החביב עליו. לאחר שתתרגלו בהצלחה את השיטה בחדרים שונים בבית ניתן לבצע את תרגול גם בזמן הארוחה – קרי גירוי נעים והתנית נגד. בשלב מתקדם תוכלו אף לעזוב את הבית לפרקי זמן קצרים מאד ולחזור מיד.